Beit Yosef Orach Chayyim 88 – בית יוסף אורח חיים פח‏ – Tur

E/ע

בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot

אורח חייםOrach Chayyim
יורה דעהYoreh Deah
אבן העזרEven HaEzer
חושן משפטChoshen Mishpat

בחרו הלכותSelect Laws
בחרו סימןSelect Siman

הקדמותIntros
א1
ב2
ג3
ד4
ה5
ו6
ז7
ח8
ט9
י10
יא11
יב12
יג13
יד14
טו15
טז16
יז17
יח18
יט19
כ20
כא21
כב22
כג23
כד24
כה25
כו26
כז27
כח28
כט29
ל30
לא31
לב32
לג33
לד34
לה35
לו36
לז37
לח38
לט39
מ40
מא41
מב42
מג43
מד44
מה45
מו46
מז47
מח48
מט49
נ50
נא51
נב52
נג53
נד54
נה55
נו56
נז57
נח58
נט59
ס60
סא61
סב62
סג63
סד64
סה65
סו66
סז67
סח68
סט69
ע70
עא71
עב72
עג73
עד74
עה75
עו76
עז77
עח78
עט79
פ80
פא81
פב82
פג83
פד84
פה85
פו86
פז87
פח88
פט89
צ90
צא91
צב92
צג93
צד94
צה95
צו96
צז97
צח98
צט99
ק100
קא101
קב102
קג103
קד104
קה105
קו106
קז107
קח108
קט109
קי110
קיא111
קיב112
קיג113
קיד114
קטו115
קטז116
קיז117
קיח118
קיט119
קכ120
קכא121
קכב122
קכג123
קכד124
קכה125
קכו126
קכז127
קכח128
קכט129
קל130
קלא131
קלב132
קלג133
קלד134
קלה135
קלו136
קלז137
קלח138
קלט139
קמ140
קמא141
קמב142
קמג143
קמד144
קמה145
קמו146
קמז147
קמח148
קמט149
קנ150
קנא151
קנב152
קנג153
קנד154
קנה155
קנו156
קנז157
קנח158
קנט159
קס160
קסא161
קסב162
קסג163
קסד164
קסה165
קסו166
קסז167
קסח168
קסט169
קע170
קעא171
קעב172
קעג173
קעד174
קעה175
קעו176
קעז177
קעח178
קעט179
קפ180
קפא181
קפב182
קפג183
קפד184
קפה185
קפו186
קפז187
קפח188
קפט189
קצ190
קצא191
קצב192
קצג193
קצד194
קצה195
קצו196
קצז197
קצח198
קצט199
ר200
רא201
רב202
רג203
רד204
רה205
רו206
רז207
רח208
רט209
רי210
ריא211
ריב212
ריג213
ריד214
רטו215
רטז216
ריז217
ריח218
ריט219
רכ220
רכא221
רכב222
רכג223
רכד224
רכה225
רכו226
רכז227
רכח228
רכט229
רל230
רלא231
רלב232
רלג233
רלד234
רלה235
רלו236
רלז237
רלח238
רלט239
רמ240
רמא241
רמב242
רמג243
רמד244
רמה245
רמו246
רמז247
רמח248
רמט249
רנ250
רנא251
רנב252
רנג253
רנד254
רנה255
רנו256
רנז257
רנח258
רנט259
רס260
רסא261
רסב262
רסג263
רסד264
רסה265
רסו266
רסז267
רסח268
רסט269
רע270
רעא271
רעב272
רעג273
רעד274
רעה275
רעו276
רעז277
רעח278
רעט279
רפ280
רפא281
רפב282
רפג283
רפד284
רפה285
רפו286
רפז287
רפח288
רפט289
רצ290
רצא291
רצב292
רצג293
רצד294
רצה295
רצו296
רצז297
רצח298
רצט299
ש300
שא301
שב302
שג303
שד304
שה305
שו306
שז307
שח308
שט309
שי310
שיא311
שיב312
שיג313
שיד314
שטו315
שטז316
שיז317
שיח318
שיט319
שכ320
שכא321
שכב322
שכג323
שכד324
שכה325
שכו326
שכז327
שכח328
שכט329
של330
שלא331
שלב332
שלג333
שלד334
שלה335
שלו336
שלז337
שלח338
שלט339
שמ340
שמא341
שמב342
שמג343
שמד344
שמה345
שמו346
שמז347
שמח348
שמט349
שנ350
שנא351
שנב352
שנג353
שנד354
שנה355
שנו356
שנז357
שנח358
שנט359
שס360
שסא361
שסב362
שסג363
שסד364
שסה365
שסו366
שסז367
שסח368
שסט369
שע370
שעא371
שעב372
שעג373
שעד374
שעה375
שעו376
שעז377
שעח378
שעט379
שפ380
שפא381
שפב382
שפג383
שפד384
שפה385
שפו386
שפז387
שפח388
שפט389
שצ390
שצא391
שצב392
שצג393
שצד394
שצה395
שצו396
שצז397
שצח398
שצט399
ת400
תא401
תב402
תג403
תד404
תה405
תו406
תז407
תח408
תט409
תי410
תיא411
תיב412
תיג413
תיד414
תטו415
תטז416
תיז417
תיח418
תיט419
תכ420
תכא421
תכב422
תכג423
תכד424
תכה425
תכו426
תכז427
תכח428
תכט429
תל430
תלא431
תלב432
תלג433
תלד434
תלה435
תלו436
תלז437
תלח438
תלט439
תמ440
תמא441
תמב442
תמג443
תמד444
תמה445
תמו446
תמז447
תמח448
תמט449
תנ450
תנא451
תנב452
תנג453
תנד454
תנה455
תנו456
תנז457
תנח458
תנט459
תס460
תסא461
תסב462
תסג463
תסד464
תסה465
תסו466
תסז467
תסח468
תסט469
תע470
תעא471
תעב472
תעג473
תעד474
תעה475
תעו476
תעז477
תעח478
תעט479
תפ480
תפא481
תפב482
תפג483
תפד484
תפה485
תפו486
תפז487
תפח488
תפט489
תצ490
תצא491
תצב492
תצג493
תצד494
תצה495
תצו496
תצז497
תצח498
תצט499
תק500
תקא501
תקב502
תקג503
תקד504
תקה505
תקו506
תקז507
תקח508
תקט509
תקי510
תקיא511
תקיב512
תקיג513
תקיד514
תקטו515
תקטז516
תקיז517
תקיח518
תקיט519
תקכ520
תקכא521
תקכב522
תקכג523
תקכד524
תקכה525
תקכו526
תקכז527
תקכח528
תקכט529
תקל530
תקלא531
תקלב532
תקלג533
תקלד534
תקלה535
תקלו536
תקלז537
תקלח538
תקלט539
תקמ540
תקמא541
תקמב542
תקמג543
תקמד544
תקמה545
תקמו546
תקמז547
תקמח548
תקמט549
תקנ550
תקנא551
תקנב552
תקנג553
תקנד554
תקנה555
תקנו556
תקנז557
תקנח558
תקנט559
תקס560
תקסא561
תקסב562
תקסג563
תקסד564
תקסה565
תקסו566
תקסז567
תקסח568
תקסט569
תקע570
תקעא571
תקעב572
תקעג573
תקעד574
תקעה575
תקעו576
תקעז577
תקעח578
תקעט579
תקפ580
תקפא581
תקפב582
תקפג583
תקפד584
תקפה585
תקפו586
תקפז587
תקפח588
תקפט589
תקצ590
תקצא591
תקצב592
תקצג593
תקצד594
תקצה595
תקצו596
תקצז597
תקצח598
תקצט599
תר600
תרא601
תרב602
תרג603
תרד604
תרה605
תרו606
תרז607
תרח608
תרט609
תרי610
תריא611
תריב612
תריג613
תריד614
תרטו615
תרטז616
תריז617
תריח618
תריט619
תרכ620
תרכא621
תרכב622
תרכג623
תרכד624
תרכה625
תרכו626
תרכז627
תרכח628
תרכט629
תרל630
תרלא631
תרלב632
תרלג633
תרלד634
תרלה635
תרלו636
תרלז637
תרלח638
תרלט639
תרמ640
תרמא641
תרמב642
תרמג643
תרמד644
תרמה645
תרמו646
תרמז647
תרמח648
תרמט649
תרנ650
תרנא651
תרנב652
תרנג653
תרנד654
תרנה655
תרנו656
תרנז657
תרנח658
תרנט659
תרס660
תרסא661
תרסב662
תרסג663
תרסד664
תרסה665
תרסו666
תרסז667
תרסח668
תרסט669
תרע670
תרעא671
תרעב672
תרעג673
תרעד674
תרעה675
תרעו676
תרעז677
תרעח678
תרעט679
תרפ680
תרפא681
תרפב682
תרפג683
תרפד684
תרפה685
תרפו686
תרפז687
תרפח688
תרפט689
תרצ690
תרצא691
תרצב692
תרצג693
תרצד694
תרצה695
תרצו696
תרצז697

E/ע

הערותNotes

(א) כל הטמאים קורין בתורה וקורין שמע ומתפללין וכו׳ בס״פ מי שמתו (ברכות כו.) תנן זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע והמשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ורבי יהודה פוטר וכתבו הרי״ף והרא״ש מהא מתניתין שמעינן דזבים וזבות נדות ויולדות כולהו חייבים בתפלה דדייקינן טעמא דזב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע הוא דצריכי טבילה הא זב שלא ראה קרי ונדה שלא פלטה שכבת זרע א״צ טבילה לד״ה וכן הלכה. וטבילת בעל קרי לד״ת היא תקנת עזרא כדאיתא בס״פ מרובה (פ״ב) ונתן רבינו טעם לדבר לפי שבא מקלות ראש והכי מוכח בפרק מי שמתו:
(ב) והאידנא שרי דאמר רב נחמן נהוג עלמא כר״י בן בתירה בד״ת וכו׳ בפרק ראשית הגז (חולין קלו.) ובפרק מי שמתו (ברכות כב.):
(ג) ואהא דתני ר״י בן בתירא שאין ד״ת מקבלים טומאה כתבו תלמידי ה״ר יונה בפ׳ מי שמתו י״מ דל״ש ק״ש ל״ש קריאה אחרת לכל מילי אמרינן דאין ד״ת מקבלין טומאה ואין זה נכון דבודאי לא אמרו אלא בק״ש בלבד אבל בשאר ד״ת אסור דהא אמרינן כי דבר ה׳ בזה וגו׳ זה הקורא ד״ת במבואות המטונפות והחמירו בזה יותר משאר כריתות דבכל שאר כריתות הכרת מכפר ובזה אינו מכפר אלא אע״פ שנכרת עונה בה עכ״ל ודבריו תמוהים הם בעיני דמשמע מדבריו שלא אסרו לקרות במבואות המטונפים אלא ד״ת אבל ק״ש לא דאין ד״ת מקבלין טומאה והא ודאי כשגגה שיוצאה מלפני השליט היא דהא בפ׳ מי שמתו (ברכות כד:) גבי ההיא דמבואות המטונפים תניא בהדיא לא יקרא ק״ש ועוד דאין ד״ת מקבלים טומאה משמע כל ד״ת דאל״כ לא הל״ל אלא אין ק״ש מקבלת טומאה ועוד דר״י דאמר אין ד״ת מקבלים טומאה מקרא מייתי לה דכתיב הלא כה דברי כאש מה אש אינו מקבל טומאה אף ד״ת אינם מקבלים טומאה וכי היכי דשייכא האי דרשא בק״ש ה״נ שייכא בשאר ד״ת ועוד דאם איתא דמבואות המטונפות מותר לקרות ק״ש ה״ה דבמקום שיש בו צואה ומי רגלים נמי שרי דמ״ש וא״א לומר כן דהא סוגיין בכוליה פרק מי שמתו דאסור לקרות ק״ש במקום שיש בו צואה ומי רגלים או גרף או עביט עד שירחיק מאחריו ד״א ומלפניו כמלא עיניו ואדרבא ק״ש חמור משאר ד״ת לענין ריח רע שאין לו עיקר כמו שנתבאר בסימן ע״ט הילכך ודאי לא שאני לן בין ק״ש לשאר ד״ת דבכולהו במקום שיש בו צואה או טינופת אסור משום והיה מחניך קדוש ומה שאמרו אין ד״ת מקבלין טומאה היינו במקום שאין בו שום טינוף כלל וגם האדם הקורא נקי מטינוף אלא שהוא טמא שנגע בשום טומאה או שיצתה טומאה מגופו כגון שהוא זב או בעל קרי בהא אמרינן דאין ד״ת מקבלין טומאה ובין ק״ש בין ד״ת מותר לקרות וזה היה פשוט אצלנו בשאר טמאים ומתקנת עזרא היינו אוסרים לבעל קרי ואתא ר״י ב״ב והתירו וקרא דהלא כה דברי כאש אסמכתא בעלמא הוא דהא עזרא נמי ידע דאין ד״ת מקבלין טומאה ואפ״ה גזר על בעל קרי וכבר כתבו התוספות בס״פ מרובה (שם) וה״ר יונה בפרק מי שמתו והרמב״ם בסוף הל׳ ק״ש טעם לדבר היאך היה כח לר״י ב״ב לבטל תקנת עזרא:
(ד) וכן כי אתא זעירי אמר בטלוה לטבילותא כר״י ב״ב ג״ז בפרק מי שמתו:
(ה) ומה שכתב ולאו דוקא לטבילותא אלא ה״ה נמי רחיצה בט׳ קבין לא בעי דהא ר׳ יהודה לא מצריך אפילו רחיצה וכו׳ בפרק מי שמתו אהא דתניא מעשה בתלמיד אחד שהיה מגמגם למעלה מר״י ב״ב אמר לו בני פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלים טומאה כתב הרשב״א מהכא דר״י בן בתירה לא מצריך אפילו נתינת תשעה קבין והא דאמרינן נהוג עלמא בטבילותא כר״י לאו למימרא דטבילותא דוקא קאמר אלא משום דאינך מצרכי טבילה קאמר הכא דטבילה להקל ואפי׳ בט׳ קבין נהגו להקל:
(ו) כתב רב אלפס איכא מ״ד הא דאמרינן בטלוה לטבילותא בין לד״ת בין לק״ש ותפלה וכו׳ עד אינן מתפללין עד שירחצו הכל דברי הרי״ף בפרק מי שמתו וכ״כ הרא״ש ג״כ שם וכתב ה״ר יונה דהא דקאמר רב האיי אין מתפללין עד שירחצו אפשר היה לומר שכוונתו לומר שירחצו במ׳ סאה אבל הרי״ף כתב ולא טבילה דוקא אלא רחיצה בט׳ קבין ואע״פ שמה שהזכיר הרי״ף ט׳ קבין אינו על דברי רבינו האיי אלא אליבא דאיכא מ״ד ה״מ לד״ת אבל לתפלה צריך טבילה משמע לה״ר יונה דהרי״ף שהביא דברי רבינו האיי אחר שתי סברות שנאמרו בפירוש בטלוה לטבילותא לאו לאיפלוגי על בטלוה לטבילותא אתא אלא לומר שאע״פ שאין הכרח לאחת משתי הסברות נהגו העולם כאחד מהם דהיינו ההיא דסברה דלתפלה מיהא בעי רחיצה בט׳ קבין והכי דייק ממ״ש עד שירחצו ולא כתב עד שיטבלו ולפ״ז האי סברא פליגא על הסברא שכתב רבינו בתחלה דהא דאמר זעירי בטלוה לטבילותא ל״ד טבילותא אלא הוא הדין רחיצה בט׳ קבין נמי לא בעי. ואם היה רבינו מפרש דברי רבינו האיי כן יש לתמוה על רבינו שכתב ב׳ הסברות סתם כאילו אין מחלוקת ביניהם:
ומה שכתב בשם ה״ר ישעיה שאין חילוק בין ק״ש לתפלה היינו לומר דכי היכי דלק״ש לא בעי שום רחיצה כך לתפלה נמי לא בעי מידי וזהו שכתב בסמוך וכ״כ בה״ג והשתא נהוג עלמא דקרי בעל קרי בתורה בק״ש ותפלה וכו׳:
(ז) ומה שכתב רבינו ונראה כיון דתלי במנהגא אזלינן בכל דוכתא בתר מנהגא וכו׳ הם דברי עצמו והביא ראיה ממה שכתב הראב״ד לא נהוג עלמא כר׳ יהודה אלא בטבילה וכו׳ ועד סוף הסי׳ הכל הוא לשון הראב״ד וביאור דבריו כלומר אע״ג דר׳ יהודה לא מצריך אפי׳ רחיצה כדמשמע ממאי דאמר פתח פיך ויאירו דבריך וכמו שכתבתי לעיל זעירי לא אמר דבטלוה אלא לטבילותא אבל לא לרחיצה שאע״פ שלא היו טובלין היו רוחצין בט׳ קבין ואע״פ דביומי דזעירי לא נהוג כר׳ יהודה אלא בענין טבילה אבל לא בענין רחיצה מיהו בכל מקומותינו נהוג כוותיה כלומר כר׳ יהודה גם בענין רחיצה בט׳ קבין דלא צריך ומשום דאיכא לאקשויי כיון דזעירי דאמר דנהוג כר׳ יהודה לא אמר דנהוג כוותיה אלא לבטל טבילותא אבל לבטל רחיצה לא נהוג כוותיה מהיכא תיתי לן לבטל גם הרחיצה לכך כתב שסמכו על הירושלמי דגרסינן התם בפרק בתרא דיומא אהא דתנן י״ה אסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובתשמיש המטה אתמהה ברחיצה הוא אסור בתשמיש המטה לא כל שכן תפתר במקום שאין טובלין והכי איתא נמי בפ״ק דתענית ומפרש הראב״ד דהכי פריך כיון דתני אסור ברחיצה למה הוצרך לשנות דאסור בתשמיש המטה דכיון שאם שימש מטתו א״א לו להתפלל עד שירחץ והוא אסור ברחיצה לא היה צריך לשנות שאסור בתשמיש ומשני במקום שאין טובלין לקירויין איצטריך לאשמועינן דאסור בתשמיש ומקום שאין טובלים דקאמר על כרחך לומר דהיינו שאינם רוחצים כלל דאל״כ מאי משני הא אע״ג דאינם טובלים מאחר שהם רוחצים הדרא קושיין לדוכתא כיון דתני אסור ברחיצה ל״ל למיתני אסור בתשמיש אלא ודאי מקום שאינם טובלים ולא רוחצים קאמר אלמא יש מקומות שנוהגים שלא לרחוץ כלל כמו שאנו נוהגים וגם הרשב״א הביא בפרק מי שמתו ירושלמי זה ופירשו כמו שפירש הראב״ד שיש מקומות שאינם רוחצים כלל וכן נהגו בכל מקומותינו ע״כ והרמב״ם כתב בסוף הלכות ק״ש שנהגו כל ישראל לקרות בתורה ולקרות ק״ש והן בעלי קריין ובפ״ד מה׳ תפלה כתב שעזרא תיקן שלא יקרא ב״ק בד״ת עד שיטבול וב״ד שעמדו אח״כ התקינו אף לתפלה שלא יתפלל ב״ק עד שיטבול וכבר בטלה תקנה זו של תפלה לפי שלא פשטה בכל ישראל ולא היה כח בציבור לעמוד בה ואח״כ כתב מנהג פשוט בשנער ובספרד שאין בעל קרי מתפלל עד שרוחץ כל בשרו במים משום הכון לקראת אלהיך בד״א בבריא או בחולה שבעל אבל חולה שראה קרי לאונסו פטור מן הרחיצה ואין בזה מנהג וכן זב שראה קרי ונדה שפלטה ש״ז אין בהם מנהג אלא מקנחין עצמן ורוחצין ידיהם ומתפללים עכ״ל ומה שחילק בין בריא לחולה נראה שסמכו בזה על מאי דאסיקנא בפרק מי שמתו אמר רבא בריא המרגיל וחולה המרגיל מ׳ סאה ובריא לאנסו ט׳ קבין אבל חולה לאנסו פטור מכלום ופירש״י דמרגיל היינו שממשיך הקרי עליו כלומר שמשמש מטתו ע״כ וכיון דקי״ל דבטלוה לטבילותא וס״ל לבני שנער וספרד דלא בטלו אלא לד״ת אבל לתפלה נהי דבטלוה לטבילה רחיצה בט׳ קבין מיהא בעי א״כ בריא בין מרגיל בין שאינו מרגיל וחולה המרגיל צריכים רחיצה בתשעה קבין דרחיצה בתשעה קבין אחר התקנה כטבילה קודם התקנה וחולה לאנסו פטור מכלום דבזמן התקנה נמי היה פטור והוה תמיהא לי כיון דקי״ל דבטלוה לטבילותא היאך רבא דבתרא הוה אסיק הלכתא בריא המרגיל וחולה המרגיל מ׳ סאה ומצאתי להרשב״א שכתב משום דאיכא מאן דמחמיר בה ולא נהוג כר״י ב״ב קא פסיק רבא הכא הלכתא מאי לומר דאפילו מאן דלא נהיג כר״י ב״ב ועביד כתקנתא דעזרא ותקנתא דרבנן דבתר עזרא בחולה המרגיל בריא לאנסו לא צריך אלא תשעה קבין וחולה לאנסו פטור מכלום עכ״ל:
וכתב רבינו בסימן רמ״א ויש חסידים ואנשי מעשה שהיו מחמירין על עצמן וטובלין לקריין להתפלל וחומרא יתירא היא זו שאף להרי״ף שכתב שיש מצריכים טבילה לתפלה ל״ד טבילה אלא רחיצה בט׳ קבין ואני כתבתי למעלה שא״צ לא טבילה ולא רחיצה והמחמיר תע״ב ע״כ:
והוי יודע דהני מ׳ סאה שהתקין עזרא לבעל קרי אפילו כולם מים שאובין כשרים וכדתנן במסכת מקואות ר״פ שמיני מקואות העמים שבחוצה לארץ כשרים לבעלי קריין אפילו נתמלאו בקילון וכן פי׳ שם הרמב״ם וה״ר שמשון ובפ׳ מי שמתו תניא בעל קרי שנתנו עליו ט׳ קבין מים טהור בד״א לעצמו אבל לאחרים כלומר ללמוד לאחרים מ׳ סאה רבי יהודה אומר מ׳ סאה מ״מ ואיפליגו אמוראי במילתיה דרבי יהודה ח״א לא שנו אלא בקרקע אבל בכלים לא וחד אמר אפילו בכלים נמי ופריך בגמרא בשלמא למ״ד אפילו בכלים היינו דקתני ר״י אומר מ׳ סאה מ״מ אלא למ״ד בקרקע אין בכלים לא מ״מ לאיתויי מים שאובים אלמא דלכ״ע מים שאובים כשרים אלא דמר מכשר אפילו לטבול בעודם בכלי ומ״ס שאע״פ שהן שאובין בעינן מיהא שיהיו בקרקע כעין טבילה. וגרסינן בפ״ב דגיטין (טז.) אמר רב פפא הרי אמרו בעל קרי החולה שנפלו עליו ט׳ קבין מים טהור בעי רב פפא חציו בטבילה וחציו בנתינה מאי תיקו ופירש״י ב״ק וכו׳ טהור לד״ת דעזרא תיקן טבילה לבעלי קריין קודם שיעסקו בתורה והקלו על החולה בנתינת ט׳ קבין אפילו שאובין במסכת ברכות אבל לטהרו ליכנס במקדש בעינן מ׳ סאה: וחציו בטבילה. שנכנס חציו לתוך המקוה ועל חציו נתן ט׳ קבין שאובין ע״כ וכיון דמידי דתקנתא דרבנן הוא נקטינן לקולא ואע״ג דתקנת עזרא ליתא האידנא כתבתי זה משום דנ״מ למי שקיבל עליו לנהוג כתקנת עזרא:
ותשעה קבין שאמרו דוקא כששופכם עליו אבל לטבול בתוכם לא מהני מידי בין אם הם בכלי או בקרקע דגרסינן בפרק מי שמתו ר׳ זירא הוה יתיב באגנא דמיא בי מסותא א״ל לשמעיה זיל ואייתי ט׳ קבין ושדי עילואי א״ל רבי חייא בר אבא ל״ל למר כולי האי והא יתיב מר בגוייהו א״ל כמ׳ סאה מה מ׳ סאה בטבילה ולא בנתינה אף ט׳ קבין בנתינה ולא בטבילה וכתב ה״ר יונה בפרק מי שמתו רחיצת ט׳ קבין צריך להטילם עליו בכלי שיוכל להריקם ממנו בלא שום הפסקה וכן מוכיח במשניות של טהרות עכ״ל ומפשט דבריו נראה לכאורה דבעינן שכל הט׳ קבין יהיו מכלי אחד ואינו כן דהא תנן בפרק ג׳ דמקואות בעל קרי החולה שנפלו עליו ט׳ קבין מים וטהור שנפלו על ראשו ורובו ג׳ לוגין מים שאובין מכלי אחד מב׳ ומג׳ מצטרפין ומד׳ אין מצטרפין בד״א בזמן שהתחיל השני עד שלא פסק הראשון ופירש רבינו שמשון ט׳ קבין. בפרק מי שמתו תניא בעל קרי החולה שנפלו עליו ט׳ קבין מים טהור ואמרינן התם בנתינה ולא בטבילה ואשמעינן מתניתין דמכלי אחד או שנים או ג׳ ובזמן שמתחיל השני עד שלא יפסיק הראשון מצטרפין מד׳ אין מצטרפין עכ״ל וגם הרמב״ם פ״ג דמקואות כתב כבר ביארנו בברכות שבעל קרי אם יהיה חולה וראה קרי לרצונו וכו׳ הנה הוא יספיק לו מן הטהרה לענין התפלה שישפוך על עצמו ט׳ קבין ואמרו שם שאלו הט׳ קבין שיטהר בהם ב״ק לתפלה או הג׳ לוגין שיטמא הטהור לתרומה צריך שיהיה שפיכתן מג׳ כלים לפחות ויהיה בזה אחר זה ולא יפסיק שפיכת אחד מהם עד שיתחיל הבא אחריו ואז יצטרפו ויטהר הבעל קרי ויטמא הטהור ואם היה מד׳ ולמעלה אין מצטרפין לא לטהר ולא לטמא עכ״ל:
ודע ששיעור ט׳ קבין מדדתי ומצאתי שהוא ארבע קלונדרינוש וחצי:
כתוב בהגה״מ פ״ד בשם ראבי״ה הנשים נהגו טהרה ופרישות בעצמן בעת נדותן שאין הולכות לבה״כ ואף כשמתפללות אין עומדות בפני חבירותיהן. וכן ראיתי בדברי הגאונים וכשר המנהג כדאמרינן בבעל קרי שמעתי שמקילין בה ושמעתי שמחמירין בה וכל המחמיר בה מאריכין ימיו ושנותיו וה״ה באחרים עכ״ל.
וכתוב בכתבי מה״ר ישראל סימן קל״ב שהוא התיר בימים הנוראים וכה״ג שרבות מתאספות לב״ה לשמוע תפלה וקריאה שילכו לב״ה וסמך ארש״י שמתירו מפני נחת רוח לנשים כי היו להן לעצבון רוח ולמחלת לב שהכל מתאספין להיות בציבור והמה יעמדו חוץ עכ״ל.
והשתא נשי דידן לא נהוג להמנע כלל מליכנס לב״ה וכתב ר״י בנתיב כ״ו ח״ג שראה אנשים ונשים טועים לומר שהיולדת צריכה ליזהר מליכנס בב״ה עד שיעברו מ׳ לזכר ופ׳ לנקבה ומנהג בטעות הוא וצריך למחות בידן: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון